געגועים בדו מאז'ור

כל באי הסדרה השנייה של הפילהרמונית גוש ד' סדרה 2, שורות שלושים ושמונה עד חמישים וכלום, מתים עכשיו. כל באי הסדרה השנייה מתו או התעפשו והתפוררו לאבק. הוריי האהובים ומן הסתם גם הרסטוראטית בעלת הבל הפה החמוץ שישבה מימיני, הגברת דלילת השיער שישבה לפניי, כלומר בכיסאו של אבי שנותר בבית, ובכל זאת הצליחה להסתיר בהניחה את קרקפתה הדלילה על כתף בעלה, בעודם רוקעים בקצב ומטלטלים את ידיהם כה וכה. כל באי הסדרה השנייה, הקשישים והבינוניים והישישים המופלגים, כולם התפגרו מאז 2010, שנת מותו של אבי, ובהתאמה קריסתה הגרנדיוזית של אמי. כל באי הסדרה השנייה שהשתעלו ללא הרף ורשרשו בעטיפות צלופניות ומחאו כפיים וצרחו בראוו!! בראוו! בקרתנות אין קץ, כל באי הסדרה השנייה – התפגרו. מתו. עברו מהעולם. כל באי כרמינה בוראנה והתשיעית של בטהובן ומהאלר – כל הנשים ששעטו במורד השורות בואכה תאי השירותים המלאים מדי בהפסקה הקצרה מדי – התאיינו. את מקומם תפסו מן הסתם "הרוסים החדשים" בבגדים יומיומיים מהוהים, שבהפסקות מתגודדים בקצה המזנון ובוצעים סנדוויץ' מנוילן מהבית ותרמוס כי המזנון הפושר הזה מפקיע מחירים. כל באי הסדרה השנייה על פרוותיהם בריח הנפטלין ותכשיטיהן הנוצצים והפארוקות, כולם-כולן הלכו. ואני הלכתי. נטשתי את עיר הולדתי על אולמותיה ובתי התענוגות שלה והקולנוע הראוי היחיד, השוכן במרומי הסנטר, ולקחתי את אישי ועקרנו למחוזות כפריים למחצה והילביליז למחצה, ורק הגעגועים המצמיתים, הכוססים, לשעותינו היפות, אמא, שלך ושלי באותם אולמות, רגעי החסד שחלקתי איתך, רק הם נותרו.