הַקֶּבֶר הָאָבוּד

בַּחֲמִישִׁי שֶׁעֵבֶר בִּקַּרְנוּ אֶת אַבָּא. בֵּית עָלְמִין יַרְקוֹן. גּוּשׁ חֶלְקָה גּוּשׁ חֶלְקָה. גּוּשׁ. חֶלְקָה. לֹא בַּכּוּכוֹנִים וְלֹא בְּרַבֵּי הַקּוֹמוֹת – גּוּשׁ 13 חֶלְקָה 5 א', כָּךְ נִכְתַּב בִּכְתַב יָדוֹ שֶׁל פָּקִיד עַבְדְּקָן מֵהַחֶבְרָה קַדִּישָׁא לִפְנֵי כָּךְ וְכָךְ שָׁנִים, בְּבֹקֶר שְׁרָבִי לוֹהֵט לְאַחַר שֶׁהִקַּפְנוּ אֶת הַגּוּשִׁים וְהַחֲלָקוֹת בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשִׁים דַּקּוֹת עַד שֶׁנּוֹאַשְׁנוּ וְנִכְנַסְנוּ לַמִּשְׂרְדֵי הַחֶבְרָה קַדִּישָׁא וְשָׁאַלְנוּ אֵיךְ זֶה יִתָּכֵן וּמַדּוּעַ נֶעֱלַם קִבְרוֹ שֶׁל אֲבִי זַ"ל, שֶׁנִּפְטַר בְּדִיּוּק לִפְנֵי עָשׂוֹר וְחָדְשָׁיִם. בְּתֹם הַבִּקּוּר הַהוּא צִלַּמְנוּ אֶת הַפִּתְקָה שֶׁנִּשְׁמְרָה הֵיטֵב בַּמְּגֵרָה, תֵּאַמְנוּ מוֹעֵד עִם י' וְנָסַעְנוּ. הָיָה חַם. תָּמִיד חַם שָׁם, בַּיַּרְקוֹן. גַּם בְּנוֹבֶמְבֶּר וְגַם בְּדֵצֶמְבֶּר. אֶלָּא אִם כֵּן יוֹרֵד מַבּוּל. גּוּשֵׁי בֶּטוֹן חֲדָשִׁים וּכְעוּרִים הִתַּמְּרוּ סָבִיב. רַבֵּי הַקּוֹמוֹת הַחֲדָשִׁים – בִּנּוּי לְלֹא פִּנּוּי פִּנַּת רַכֶּבֶת הַשְּׁאוֹל בְּסִמְטַת שַׁעַר הָאֵין חֶסֶד וְאֵין רַחֲמִים. י' הַנַּהָג נִוֵּט בִּמְיֻמָּנוּת לְגוּשׁ 13 חֶלְקָה 6. וְאַחַר כָּךְ חָמֵשׁ. חָמֵשׁ א'? יוֹק. וְכָךְ סוֹבַבְנוּ אֶת גּוּשֵׁי הַבֶּטוֹן בְּעִגּוּלִים, בְּ-12 בְּצָהֳרַיִם לֹא הָיוּ לְוָיוֹת רַק קֹמֶץ אֲבֵלִים שֶׁהִנִּיחוּ זֵרִים, הַרְחֵק הַרְחֵק מֵאִתָּנוּ, כְּשֶׁהֵם מוֹחִים בְּמִטְפַּחַת פָּנִים וּצְדָעַיִם מְיֻזָּעִים. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר בִּקַּשְׁנוּ מִי' לַעֲצֹר. יָצָאנוּ מֵהַמְּכוֹנִית וְהִתְפַּצַּלְנוּ. ע' פָּנָה דָּרוֹמָה אוֹ מִזְרָחָה, אֵין לִי מֻשָּׂג. יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה לֹא שָׁם אֲבָל לֹא רָצִיתִי לַעֲשׂוֹת סְצֵנָה אָז הִמְשַׁכְתִּי לַכִּוּוּן הַנֶּגְדִּי. כַּעֲבֹר כַּמָּה דַּקּוֹת הִתְקַשַּׁרְתִּי אֵלָיו. הוּא שָׁב עַל עִקְבוֹתָיו מְתֻסְכָּל. "אִם בְּתוֹךְ חֲמֵשׁ דַּקּוֹת לֹא נִמְצָא, נַחְזֹר". הִפְטַרְתִּי בְּיֵאוּשׁ. וְאָז חָלְפוּ עַל פָּנֵינוּ שְׁנֵי עוֹבְדֵי כַּפַּיִם, כַּנִּרְאֶה גַּנָּנִים, מְיֻזָּעִים, שֶׁדִּבְּרוּ עַרְבִית. ע' דָּלַק אַחֲרֵי הָרִאשׁוֹן וְהִצִּיעַ לוֹ חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים אִם יַצְלִיחַ לִמְצֹא אֶת הַקֶּבֶר. "מַצֵּבַת שַׁיִשׁ שְׁחֹרָה וְיָפָה", הִפְטַרְתִּי. לִפְנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים הַמַּצֵּבָה הַשְּׁחֹרָה הָיְתָה בִּבְחִינַת חִדּוּשׁ, אֲבָל לְהַפְתָּעָתִי רֹב הַמַּצֵּבוֹת שֶׁל הַנִּפְטָרִים בַּשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה הָיוּ שְׁחֹרוֹת, מִשּׁוּם מָה. הַגַּנָּן מָצָא אֶת אַבָּא בְּתוֹךְ שְׁתֵּי דַּקּוֹת (גּוּשׁ 5. לֹא א' וְלֹא ת'). "אוֹי, הִנֵּה אַבָּא!" צָעַקְתִּי כְּשֶׁהִתְקָרַבְנוּ, נִכְשֶׁלֶת כִּשָּׁלוֹן חָרוּץ בְּהַשְׁתָּקַת הַקּוֹל הַפְּנִימִי שֶׁהִתַּרְגֵּם לְמֶלֶל מֵבִיךְ. הַחֹם וְהַהִתְרַגְּשׁוּת וְהַתִּסְכּוּל עָשׂוּ אֶת שֶׁלָּהֶם וּכְשֶׁקָּרָאתִי בְּקוֹל קַדִּישׁ יְתוֹמָה מֵהַדַּף הַמֻּדְפָּס, קוֹלִי נִסְדַּק. וְשׁוּב רָאִיתִי לְנֶגֶד עֵינַי אֶת עֵינָיו הַתְּכֻלּוֹת וְאֶת בְּדַל הַחִיּוּךְ הָאִירוֹנִי, כְּאוֹמֵר, "רוֹנָלֶה. אֵין דָּבָר. הָעִקָּר שֶׁמָּצָאת".