חיים כמעט מתוקים

הוּא נוֹתַר אוֹפְּטִימִי לְלֹא תַּקָּנָה עַד הַזְּרִיקָה, מִסְתַּפֵּק בְּפִּירֶה וּגְבִינָה רַכָּה שֶׁל זְקֵנִים לוֹעֵס בְּאִטִּיּוּת, לֹא לְהַכְאִיב לַחֲנִיכַיִם הַדְּלוּקִים, מְחַיֵּךְ וּמְכַשְׁכֵּשׁ בְּשִׂמְחָה בִּזְנָבוֹ מְנַסֶּה לָרוּץ כְּמִדַּת יְכָלְתּוֹ, נוֹבֵחַ לְלֹא אַבְחָנָה מִבַּעַד לַתְּבַלּוּל שֶׁכִּסָּה אֶת עֵינֵי הַחֲרוּזִים שֶׁהוּעֲמוּ, מַשְׁתִּין בִּישִׁיבָה, כְּמוֹ נְקֵבָה אַחֲרֵי הַמְלָטָה, מַרְכִּין רֹאשׁ בְּבוּשָׁה כְּשֶׁהַקִּלּוּחַ בָּרַח לְלֹא שְׁלִיטָה, מָכוּר לַסְּטֶרוֹאִידִים הַמְּיֻבָּאִים שֶׁהֵקֵלּוּ מְעַט עַל הַשִּׁגָּרוֹן עַד שֶׁהֶתְקֵפֵי הָעֲוִית תָּכְפוּ לְסִיּוּט קוֹלָנִי. הַוֵּטֵרִינָר סֵרֵב לְהַחְלִיט בִּמְקוֹמִי וַאֲנִי סֵרַבְתִּי לִגְמֹר בִּמְקוֹמוֹ הוֹפֶכֶת לְכַלְבַּת נְחִיָּה סִעוּדִית כּוֹרַעַת עַל אַרְבַּע, אוֹסֶפֶת בִּמְיֻמָּנוּת שְׁלוּלִיּוֹת שֶׁתֶן בְּמַטְלִית, מְלַטֶּפֶת אֶת הַכְּרָעַיִם הַדַּקִּיקוֹת, הַפְּרִיכוֹת, לוֹקַחַת אוֹתוֹ עַל הַיָּדַיִם לָעֲבוֹדָה וּבַחֲזָרָה מַזִּיעָה, זְהִירָה בַּנְּשִׂיאָה וּבְכָל זֹאת נוֹצָר לַחַץ קַל עַל הָרֶגֶל הַפְּגוּעָה, הוּא שׁוֹתֵק, מְהַדֵּק אֶת אֲחִיזָתוֹ וַאֲנִי מַסְבִּירָה לוֹ שֶׁעַכְשָׁו קָשֶׁה לִנְשֹׁם כִּי לַח וְתֵכֶף יוּלִי יַעֲבֹר. בָּעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה בְּיוּלִי, יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן, סֵרֵב לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. הָרֹאשׁ הַלָּבָן טֻלְטַל בַּעֲוִית הִכְנִיסוּ אוֹתָנוּ בְּכֹחַ לַמְּכוֹנִית הַגּוּף הַקָּטָן נָשַׁם וּכְבָר לֹא הֵגִיב הָרוֹפֵא הַמְּיֻמָּן שָׁאַל מַה לַעֲשׂוֹת בַּגּוּפָה וְהוֹצִיא אוֹתִי לַחֲדַר־הַהַמְתָּנָה 17 שְׁנוֹת כֶּלֶב מֵאָה וְשִׁבְעִים שְׁקָלִים דְּמֵי־קְבוּרָה, קִבַּלְתִּי חֶשְׁבּוֹנִית וְאֶת דִּבְרָתוֹ שֶׁל הָעוֹזֵר הַצָּעִיר שֶׁהַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי נִקְבְּרָה וְהַגּוּפָה לֹא הֻשְׁלְכָה.