הספד מצומרר

בְּתֹם אַחַת מֵאֲרוּחוֹת הָעֶרֶב שֶׁל חַגֵּי תִּשְׁרֵי כְּטוֹב לִבָּהּ בְּלִיקֶר שׁוֹקוֹלָד (בְּיָדְעָהּ שֶׁקָּשֶׁה לְהַשִּׂיג בָּאָרֶץ הַמְיֻזַּעַת הַזֹּאת Ţuica אוֹ סְלִיבוֹבִיץ') הוֹדִיעָה לִי שֶׁהִיא מְעֻנְיֶנֶת שֶׁגּוּפָתָהּ תִּשָּׂרֵף וְאֶפְרָהּ יִנָּתֵן בְּוָזָה פִּרְחוֹנִית וְיָפָה שֶׁתֻּצַּג לְרַאֲוָה עַל מִזְנוֹן הָעֵץ הַחוּם מִיָּמִין לַטֵּלֵוִיזְיָה. כֹּה אָמְרָה לִפְנֵי כְּעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּעִדַּן הַשִּׂמְחָה, צְמִידֶיהָ מִצְטַלְצְלִים דִּנְדּוּנָם מְהַדְהֵד אֶת צְחוֹקָהּ. בַּעֲלָהּ בִּטֵּל אֶת דְּבָרֶיהָ בְּהֶנֵּף יָד פּוֹלָנִי אָפְיָנִי בְּעוֹדָהּ נֶחְפֶּזֶת לַמִּטְבָּח לָצֶקֶת תֵּה חַלָּשׁ מִדַּי (כָּךְ תָּבַע הַפּוֹלָנִי) לְסִפְלֵי פּוֹרְצֵלָן זְעִירִים עִם תַּחְתִּיּוֹת תּוֹאֲמוֹת, מְעֻטָּרוֹת בִּשְׁנֵי פַּסִּים זְהֻבִּים. וַאֲנִי תּוֹהָה הַאִם בְּבוֹא הָעֵת שׂוּמָה עָלַי לְמַלֵּא אֶת רְצוֹנָהּ כְּמֵעֵין נִסְפָּח שֶׁלֹּא הִתְוַסֵּף לַ"צַּוָּאָה בַּחַיִּים?"